ניצן היא ילדה בת שנתיים ושמונה חודשים שמתנגדת בתוקף ללכת לשירותים.

כדי לגרום לה ללכת יש צורך כל פעם בויכוחים, שכנועים ותחנונים.

לפעמים היא מתרצה ומוכנה ללכת, לפעמים היא דורשת ממתק או פרס תמורת הליכתה, ולפעמים לא מוכנה בשום אופן, ואז ההורים נאלצים לקחת אותה בכוח.

 

....מוכר? גם לכם יש ילד עקשן ש"עושה טובה" שהוא ניגש לשירותים, או פשוט מסרב?

אז מה עושים?

דבר ראשון – מנסים להבין מה עובר על הילד, ומה עומד מאחורי התנגדותו.

האם הילד נרתע או פוחד ממשהו?  במהלך השנים נתקלתי בילדים שהיו רגישים לריח של השירותים, שפחדו מהאסלה, מרעש ההדחה, מלהשאר לבד בשירותים, או אפילו שנרתעו מהציורים שעל וילון האמבטיה! אם אתם מגלים מה מפריע לילד, ייתכן שתוכלו בקלות לשנות זאת (סיר במקום אסלה, ספריי בריח טוב לשירותים..) וההתנגדות תעבור.

ייתכם שהילד נמצא ב"מרד גיל שנתיים", גיל שבו אומרים אוטומטית "לא" לכל בקשה או דרישה של ההורה. במקרה כזה, במיוחד אם אנחנו בתחילת הגמילה, אנחנו, ההורים, צריכים להיות יצירתיים במיוחד כדי להביא את הילד לשירותים..  

אם הילד מרגיש שהוא לא מצליח, הוא לא ירצה להתקרב לשירותים (לפעמים). למשל, ילד שלא מצליח לעשות קקי בשירותים, פעמים רבות גם לא ירצה לגשת לשם בכלל (הילד חושב: "אני במילא לא מצליח וכל הזמן נכשל, אז למה לי לנסות שוב?? אני סתם אכשל!")

 

ומה איתנו, ההורים?

האם אנחנו מנדנדים יותר מדי?  זה בסדר גמור להזכיר לילד לגשת לשירותים כשהגמילה בתחילתה, אך עם הזמן חשוב מאוד להעביר זאת לאחריותו, ושהוא ייזום את ההליכה לשירותים מתי שיש לו פיפי או קקי. אם אנחנו מזכירים לו שוב ושוב לגשת לשירותים – הילד נוטה להתנגד כי זה כבר מציק לו ומנדנד לו, וגם, כיון שהוא רואה כמה זה חשוב לנו, הוא מנסה להרוויח משהו "על הדרך" (כבר שמעתי ילד שאומר: "אם כל כך חשוב לכם שאלך לשירותים תנו לי קרמבו").  

האם אנחנו לוחצים יותר מדי?  ייתכן הילד מרגיש לחץ גדול בנושא הגמילה, ולכן לא מעוניין לשתף פעולה (הילד חושב: "כל העניין הזה לא מוצא חן בעיני, בגלל הגמילה הזאת נוזפים בי וצועקים עלי, ואני לא רוצה שום עסק עם זה בכלל.")

 

מה יכול לעזור?  

אם אתם בתחילת הגמילה, שקלו את הפעולות הבאות:

אם הילד לא רוצה להתקרב לאסלה – וודאו שאין משהו שמפריע לו, שקלו לעזוב את הנושא לזמן מה, ואז התחילו לאט ובעדינות תהליך של "התיידדות עם השירותים (או הסיר)". השתדלו למצוא שיטות יצירתיות להביא אותו לשירותים (סיפור, בובה, אייפד..), ונסו שישב שם בכל יום כמה דקות.

אפשר להניח ליד האסלה סלסלת הפתעות. הסלסלה תכיל משחקים קטנים, כגון כדורים, בלונים ממולאים אורז, חיות מפלסטיק, ספר שהילד אוהב לדפדף בו, אלבום תמונות קטן עם תמונות של הילד והמשפחה, ועוד. הסלסלה הזאת צריכה להיות אטרקטיבית, והחוק הוא שמשחקים בה רק כשהילד על האסלה. כשיוצאים מהשירותים – הסלסלה חוזרת למקומה. הסלסלה מפתה את הילדים לבוא לאסלה, ורצוי לשים בה משחק או שניים חדשים כל יום-יומיים ("כדאי לך לבוא לשירותים, תראה איזו הפתעה יש לך בסלסלה!").   

לא לכעוס על הילד, להאשים אותו ולגעור בו, במקום זאת לעודד ולחזק! לומר לו שאתם מאמינים בו, ושהוא יכול.

 לא לצוות אלא לתת בחירה – אתה רוצה לגשת עכשיו לשירותים או עוד מעט? בא לך היום להשקות את העץ בגינה או ללכת לשירותים? רוצה לקחת בובה או מכונית צעצוע לשירותים?

אם עברו כבר כמה חודשים מאז תחילת הגמילה, ועדיין יש מאבקים מסביב להליכה לשירותים - כדאי לפנות לעזרה מקצועית, כדי להצליח לשבור את מעגל הקסמים, ואת המאבק הזה שבו, לצערינו, כולם מפסידים.

 

מוזמנים לשאול שאלות, מבטיחה לענות לכל שאלה באופן אישי, ולנסות לעזור מנסיוני!

 

 

יצירת קשר

השאירו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.