הורים רבים פונים אלי ושואלים מתי הזמן המתאים להסיר את חיתול הלילה.

לרוב אני עונה שאני ממליצה לגמול את הילדים אם הם קמים יבשים במשך כמה ימים, או אם הם מבקשים מאוד לישון בלי חיתול (ואז המוטיבציה שלהם לרוב עוזרת להם להגמל).

אם זה לא קורה בינתיים – דעו ש-75% מהילדים נגמלים לבד עד גיל 4, אז אולי אפשר לחכות עוד קצת וזה יקרה לבד..

 

אם אתם בכל זאת רוצים ליזום גמילת לילה, קראו את הטיפים הבאים:

 

כדאי מאוד לנסות לעורר אצל הילד את המוטיבציה לגמילת לילה. אפשר לומר כמה גאים בו שהוא גדול וישן עם תחתונים, אפשר להבטיח שאם יצליח לקום יבש כמה ימים תצאו לבילוי משפחתי שהוא יבחר..

 

חשוב להעביר לילד את המסר שסומכים עליו,
אפשר להראות לו שהוא לא נופל מהמיטה, ולא עושה קקי כשהוא ישן, סימן שיש לו שליטה..

         

לא להוריד את החיתול אם זה מלחיץ את הילד

         

בצד הפרקטי: כדאי לשים שעוונית על המיטה וגם כיסוי ניילון לשמיכה אם צריך

 

להזכיר להתפנות לפני השינה (אם הילד מסרב – אולי לשים מדבקה על הכרית שתזכיר לו)

         

אפשר להעיר את הילד לפני הזמן שהוא מרטיב, ולקחת אותו לשירותים, למשל ב-12 בלילה. כדאי להעיר אותו, ולא לקחת ישן – כדי שיפנים את הפעולה). (ישנם כאלה שהם נגד להעיר את הילד, כדי שילמד בעצמו להתאפק או להתעורר)

         

אם יש פספוסים – להחליף במהירות ובשתיקה. לא להפוך את זה לבילוי משותף.

         

אפשר לעשות עם הילד דמיון מודרך לפני השינה: לדמיין ששמים פקק על השלפוחית למשך הלילה שהפיפי לא יוכל לברוח. (מומלץ לדמיין פקק אצל הבנות, וברז שנסגר למשך הלילה אצל הבנים)

         

בצד הפיזי: להגדלת קיבולת השלפוחית וחיזוק השרירים הטבעתיים: תרגול התאפקות (כל פעם שצריך פיפי מתאפקים דקה ואז עושים), והפסקות בזמן ההשתנה.

         

כדאי לא לשתות הרבה בשעה שלפני השינה.

         

אחרי שמורידים את החיתול, אני ממליצה לנהל טבלה של הצלחות ופספוסים כדי לנסות להבין מתי מרטיבים ומתי לא (יום עמוס? לחץ? שתיה מרובה לפני השינה?).

         

אל תשכחו לעודד את הילד על כל הצלחה!

    

לפעמים הילדים דווקא לא מרטיבים כשהם ישנים מחוץ לבית. זה יכול להעיד על שינה יותר קלה, אולי מלחץ להרטיב. אפשר להראות להם את זה לאות הצלחה.

 

יצירת קשר

השאירו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.