א', אב לילד בן 3, מספר:

 

"יאיר שלי הוא ילד מקסים, חברותי, ונבון במיוחד. מפיפי הוא נגמל בקלות, הולך לשירותים בשמחה, "משקה" את העצים בגינה, ומפספס לעיתים רחוקות.
הבעיה היא עם הקקי – יאיר מסרב בכל תוקף לעשות קקי בשירותים!
בכל פעם שאנחנו מגלים שהוא שוב עשה קקי בתחתונים, אנחנו שואלים אותו "יאיר, איפה עושים קקי?" והוא עונה "בשירותים!". אנחנו שואלים "בפעם הבאה תעשה בשירותים?" והוא עונה "כן!".
הוא ילד נבון ומבין מה רוצים ממנו, אך למרות זאת תמיד עושה את הקקי בתחתונים.
ניסינו פרסים, איומים, שכנועים, שוחד – ושום דבר לא עוזר! "

 

אז למה באמת הילד לא מוכן לעשות את הקקי בשירותים?

 

אפשר למנות מספר סיבות:

  • 1.      פחד כלשהו.
    זה יכול להיות פחד אסלה (ילד שממש לא מוכן לשבת על האסלה, לפעמים הוא מוכן לשבת על סיר),
    זה יכול להיות פחד מהרגע בו הקקי יוצא (הילד מוכן לשבת על האסלה אך קופץ בבהלה ברגע שהוא מרגיש שהקקי עומד לצאת),
    זה יכול להיות פחד מרעש הדחת המים, פחד מלהיות לבד בחדר השירותים, ועוד.
    סיבות אלה אף עשויות לגרום לעצירות קשה, ולרצון חזק של הילד לשמור את הקקי בפנים.
  • 2.      תנוחה לא נוחה -
    תתפלאו, אך זאת אחת הסיבות השכיחות לכך שילדים רבים (בעיקר בנים) לא מוכנים לעשות קקי בשירותים. בנים רבים רגילים לעשות פיפי בעמידה, ו... גם קקי בעמידה!  
    הצורך להתרגל לעשות קקי בישיבה קשה להם, ולאחר שהם מנסים פעם פעמיים ולא מצליחים, הם פשוט מרימים ידיים, מוותרים על כל העניין ולא מוכנים לנסות שוב. הם פשוט רוצים לעשות את הקקי איך שנוח להם, ולא מבינים למה מציקים להם..  
  • 3.      הרגל.
    ילדים רבים החלו לעשות קקי בתחתונים בגלל פחד כלשהו, כפי שתואר בסעיף 1, אך מאז עברו כבר כמה חודשים, הפחד כבר לא קיים, אך הילד כבר התרגל, זה נוח לו, ואין לו מוטיבציה לשנות זאת עכשיו.
  • 4.      טעויות של ההורים
    לכל זה אפשר להוסיף את הטעויות שאנחנו, ההורים, עושים, כמו לנדנד לילד, להפעיל המון לחץ בנושא, לנסות להכריח, להעניש, ולריב על הנושא הזה.
  • 5.      רווח משני
    במקרים מסוימים, גם אם אנחנו כהורים ננהג בסדר גמור, לילד עצמו יש רווח משני מההתנהגות הזאת (כמו למשל לגרום לכך שיתעסקו בו יותר), ולכן הוא לא ימהר לזנוח אותה.  

 

 

אז איך פותרים את הבעיה?

 

 

אני ממליצה להתחיל כל מהלך בבית בשיחה רגועה ונעימה עם הילד. נודיע לו שהוא כבר גדול, שהוא יכול בהחלט לעשות את הקקי בשירותים גם אם זה נראה לו קשה כרגע, ושאנחנו נעזור לו ללמוד לעשות קקי בשירותים.

 

לאחר מכן נתחיל עם תהליך "התיידדות עם השירותים". זהו תהליך בו נושיב את הילד כל יום למשך 10 דקות (אפשר להתחיל מדקה-שתיים) בשירותים בשעה קבועה, כדי שיתרגל לשבת בשירותים. שעות נוחות הן או אחרי ארוחת הבוקר (אז מערכת העיכול הכי פעילה, אבל להרבה משפחות זהו זמן לחוץ) או אחרי ארוחת הערב, לפני האמבטיה.
אם הילד מתנגד - כדאי להשתמש בשיטות יצירתיות כדי לפתות אותו להגיע לשירותים. (סיפור, בובה, אייפד, ללכת לשירותים בדרכים מצחיקות (כמו כל מיני חיות), אח אהוב שמצטרף ועוד..).
אפשר להניח ליד האסלה סלסלת הפתעות. הסלסלה תכיל משחקים קטנים, כגון כדורים, בלונים ממולאים אורז, חיות מפלסטיק, ספר שהילד אוהב לדפדף בו, אלבום תמונות קטן עם תמונות של הילד והמשפחה, ועוד. הסלסלה הזאת צריכה להיות אטרקטיבית, והחוק הוא שמשחקים בה רק כשהילד על האסלה. כשיוצאים מהשירותים – הסלסלה חוזרת למקומה. הסלסלה מפתה את הילדים לבוא לאסלה, ורצוי לשים בה משחק או שניים חדשים כל יום-יומיים ("כדאי לך לבוא לשירותים, תראה איזו הפתעה יש לך בסלסלה!").

 

כשהילד מרגיש יותר נוח על האסלה ומתרגל לשבת עליה יום יום, ייתכן שהוא יתחיל לבד לעשות שם קקי.
אם לא – כדאי לתפוס אותו כשרואים שהוא מתחיל ולקחת אותו לשירותים. לא לכעוס עליו אלא לומר "איזה יופי, אני רואה שהקקי רוצה לצאת, בוא נלך מהר לשירותים ואני אעזור לך לעשות את הקקי בשירותים". אם הוא יתנגד, לומר לו "אל תדאג, אני איתך ואני לא עוזב אותך. אני אעזור לך וביחד נצליח".   

 

אם הילד עושה קקי בעמידה – אמרו לו שאתם מבינים את הבעיה, וזה באמת ממש קשה להתרגל לעשות את הקקי בצורה שונה, אבל רק צריך להתרגל לזה, ואתם תעזרו לו. תציעו לו בהתחלה לעשות קקי בעמידה על האסלה כדי להקל עליו (או מעל הסיר). לחילופין, אפשר לנסות ללמד אותו להשתין בישיבה. במקביל תתחילו את התהליך המפורט מעלה, כדי שיתרגל לשבת על האסלה.

 

אם הילד נלחץ מהרגע שהקקי יוצא – נסו להחזיק אותו על השירותים ולהרגיע אותו. אחרי שהקקי יצא הוא יחוש הקלה ושמחה.

 

הגישה שלנו, כהורים, מאוד חשובה – אם לא נכעס או נתאכזב ממנו, אלא נראה את הקושי שלו ונירתם לעזור לו -  זה מה שיעזור לו להצליח. אם לא הצלחנו היום – לא נורא, ננסה מחר.

 

והערה אחרונה שלי – פירטתי פה מספר כלים התנהגותיים בסיסיים שיכולים לעזור בפתרון הבעיה. אם אתם רואים שאתם לא מצליחים ושהבעיה ממשיכה יותר מדי זמן – אל תרימו ידיים, פנו אלי, ונמצא את הפתרון המתאים לילד שלכם, שיגרום לו לשתף פעולה ולהצליח!

 

מוזמנים להתקשר להתייעץ, או לכתוב לי, מבטיחה לענות! 

 

שרון 0545-946-946 

יצירת קשר

השאירו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.