המעבר לגן העירייה מלווה בהרבה חששות מצד ההורים:

איך תהיה הגננת? האם הילד שלי ירגיש שם טוב?

האם ימצא חברים? האם ההסתגלות שלו תהיה קלה או קשה?....

כשמצטרף לכך עניין הגמילה, נוסף שק חדש של חששות:

"מה יקרה אם לא יקחו אותו לשירותים בצורה מסודרת כמו בגן הפרטי?

האם הוא יזכור ללכת?"

"מה אם יברח לו פיפי או קקי? האם יקראו לנו?"

"האם הצוות יתייחס לכך בסבלנות והבנה או בכעס?"

"ומה אם הילדים יצחקו עליו?"

 

כדי לעבור את המעבר הזה בצורה החלקה ביותר,

כתבתי עבורכם מספר עצות:

 

בימים הראשונים בגן

     רצוי לשתף את הגננת במצב הילד בגמילה (למשל, שהוא זקוק לתזכורות, לעזרה בניגוב, או שעלול לברוח לו קקי),
לברר איתה את נהלי ההליכה לשירותים – האם ילד שעוד לא מנגב טוב יכול לקבל עזרה בניגוב? האם יש צורך להודיע או לבקש רשות כשניגשים לשירותים?
כדאי לגשת עם הילד לשירותים בגן ולתרגל איתו עשיית פיפי שם (אפשר לגשת איתו בבקרים הראשונים), זאת כדי שירגיש נוח לגשת לשירותים, ויידע איפה הם.
רצוי מאוד גם לתרגל בבית הליכה עצמאית לשירותים (הורדת מכנס, ניגוב, העלאת מכנס).
כ
דאי לשאול את הגננת (רצוי שלא ליד הילד) מה עושים במקרה של פספוסים, ולברר האם מטפלים בזה ברגישות הראויה. 
חשוב לדעת שאמנם עפ"י חוזר משרד החינוך גני העירייה מחויבים לטפל בילדים שאינם גמולים, אך בפועל המצב משתנה מגן לגן, ורצוי מאוד לברר את מדיניות הגן והגננת שאליהם אתם משויכים. 
דאגו כמובן לבגדים להחלפה שיהיו בגן או בתיק.   

       במקרה של פספוסים או רגרסיה -
זכרו שהלחץ של תחילת הגן מאוד משפיע, ויכול להיות שיהיו יותר פספוסים מבדרך כלל.
הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות, כהורים, הוא לא להוסיף על זה לחץ מצידנו, לא לכעוס עליו או לגעור בו או להיות מאוכזבים – זה עלול להרע את המצב עוד יותר.
דאגו לעודד אותו, אמרו לו שהוא תכף יתרגל לגן, ויצליח גם לעשות שם פיפי וקקי, אמרו שאתם סומכים עליו ומאמינים בו, חייכו אליו והרגיעו אותו. שאלו אם יש משהו שמפריע לו, או שיכול לעזור לו.
רגרסיות לרוב עוברות לבד ברגע שהילד מתחיל להרגיש יותר נוח במצב החדש.

 

 אם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לכתוב פה למטה, מבטיחה לענות :-)

 

בהצלחה, ושנה נהדרת וקלה לכולם!

 

  

יצירת קשר

השאירו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.